יום ראשון, 28 בדצמבר 2014

יום 1, 2 תל-אביב, בנגקוק

יצאנו מהארץ ב-10 במרץ, בטיסת לילה ישירה לבנגקוק. חשתי נרגשת. במיוחד לאור העובדה שבתאילנד לא ביקרנו כבר 15 שנה ובנגקוק חרוטה בזיכרוני כעיר מלהיבה. עם זאת, מחשבות על ווייטנאם נקשרו אצלי תמיד עם מלחמה מרה, רעש מדחפי מסוקים, השיר מהמחזמר שיער,  "Manchester England England, Across the Atlantic Sea…" והשאלה השזורה כחוט השני במחזמר: מה לעזאזל חיפשו שם האמריקאים, אלפי קילומטרים ממולדתם? ו...קמבודיה, זכורה לי בהקשר של רצח עם בהובלת אנשי הקמר רוז'...
כך שציפיותיי מהטיול נחלקו בין הנאה מהקסם התאילנדי לרצון להכיר טוב יותר את ההיסטוריה והתרבות של המדינות האחרות ועל הדרך לגלות אוצרות טבע ואנשים.

בהיותנו מעל ים-סוף, בואך 'פורט סודן', החל המטוס מטלטל ברעד עז. הקפטן ביקש להדק חגורות. לא עברו, אלא שניות בודדות, והוא נשמע אומר: "נוסעים יקרים, כל אלו שקופצים שם מאחור". דממה (אנחנו קופצים?), "אני רוצה לומר לכם שלושה דברים, אמר בקול רגוע אך נחרץ: 1. גם אנחנו כאן קופצים. 2. הייתי כבר בקפיצות יותר קשות מאלה. 3. בעוד כמה דקות זה יסתיים". דבריו שכנעו אותי כי הוא שולט במצב ואפשר לחזור לישון, גם אם הקפיצות נמשכו יותר מכמה דקות.

הגענו לבנגקוק בשעות אחה"צ של יום שלישי 11 במרץ. העיר קיבלה את פנינו בחמימותה המהבילה ובריחות התבלינים המוכרים...בהבדל אחד מהותי, ממה שזכור לי מביקורי הקודם. בנגקוק 2014 כוללת עיר עילית אשר בה כבישים, מסילות רכבת עילית, גשרים...ממש בנגקוק של מעלה המשקיפה על זו של מטה ומתרחקת קמעה ניחוח התבשילים, שאיש אינו יכול להישאר אדיש אליהם. הועברנו למלון Novotel Platinum והתקבלנו בכוסות משקה, שעמדו ממש על הקצה, מתנועעות על המגש ועל השולחן...(באמת) הוקצה לנו זמן קצר להתרעננות בחדרים לפני יציאה למתחם הבילויים החדש, Asia Tique.  


בנגקוק של מעלה כבר אמרתי? נסענו ברכבת העילית, שאינה מביישת אף מדינה מתקדמת בעולם! האנשים שעמדו בתור לרכבת, הסתדרו בשורות...תוך הקפדה על השארת נתיב לנוסעים היורדים ולא נצפה אף לא מקרה אחד בו "המשפחה שלנו יותר חזקים". מהרכבת עברנו לספינה החוצה את נהר הצ'או פראיה, שהובילה אותנו למחוז חפצנו – מתחם הבילויים, Asia Tique, הכולל חנויות מקורות, צחות ונקיות, מסעדות, גלגל ענק וכהנא וכהנא...ה"פתאי" היה מעולה, טעים כמו פעם, כמוהו גם האננס שנפרש והוגש לשולחן. בחזרה למלון, לקחנו מונית, כאשר התעריף ידוע לנו מראש  – 150 באט (17 ₪ ויש מי ששילמו חצי...) גג...כן. אמנם עילית, אבל המחירים נשארו בתחתית...וזה טוב לתיירים. אפשר עדיין ליהנות מהמחירים ואפילו להתמקח. 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה