יום 3 בנגקוק, האנוי

בבוקר עלינו על טיסה בת שעתיים בכיוון צפון מזרח, מבנגקוק להאנוי, בירתה של וייטנאם. נחתנו בשדה התעופה הבינלאומי Noi Bai, בו שהינו כשעתיים לצורך הליך ויזת הכניסה למדינה. בשעה 16:00 היינו ישובים על האוטובוס בהאנוי הקרירה, עת פגשנו את מיסטר קוואן (ה-I), המדריך המקומי בצפון. הוא ברך אותנו ב'סין צ'או'....ובמילים רבות נוספות עד כי נראה אחוז פאתוס...עד שאייל הסביר לנו כי וייטנאמית היא שפה צלילית עם שישה טונים וללא אוזן מוסיקלית לא ניתן להבינה או לדברה, למשל כששאלנו "מה שלומך" נענו במשהו שנשמע כמו "וואא"...או "בלההה", למקשיב מהצד זה לא נשמע כל כך טוב אך הכוונה היתה למעשה "שלומי טוב מאוד".

משדה התעופה נסענו כ-20 דקות אל העיר, כאשר בדרך חלפנו על פני שדות אורז, בשלב השתילה, וחצינו מספר פעמים את הנהר האדום, על שמו נקראת העיר – האנוי – "העיר שבעיקול הנהר". מקורו של הנהר האדום בדרום-מערב סין, עובר דרך וייטנאם ונשפך למפרץ טונקין. הנהר קיבל את שמו בגלל צבע מי הסחף האדמדמים-חומים שלו. הדלתא של הנהר היא האזור החקלאי העיקרי בווייטנאם המשמש בעיקר לגידול אורז. אפרופו – וייטנאם היא יצואנית האורז השלישית בגודלה בעולם (אחרי תאילנד וארה"ב). 

 הסינים שלטו בווייטנאם למעלה מ-1,000 שנה, מ-11 לפנה"ס עד 938 לספירה והם שנתנו לה את שמה Vietnam – Viet משמעו עם ואילו Nam משמעו דרום – העמים שמדרום לסין. כיום, במדינה91 מיליון תושבים, מוצאם של 86% מהם וייטנאמי, הדת של 85% מהם היא בודהיזם וייטנאמי – מעין "דת משולשת"  הכוללת תערובת של בודהיזם, קונפוציוניזם וטאואיזם ובכל מקרה, רק מעטים אדוקים.

וייטנאם ידעה כיבושים רבים, במאות ה-19 וה-20 נכבשה ע"י שלוש מעצמות: צרפת, במשך 100 שנה, בין השנים 1859–1954 ; יפן, במהלך מלחמת העולם השנייה (השליטה הוחזרה לצרפתים עם כניעת יפן); ארה"ב, שפלשה לווייטנאם ב-1964 ושקעה עמוק בביצה המקומית...עד שאחרון חייליה נס ממנה ב-1975.

"תוכל להרוג את מפקד הצבא, אך לא את שאיפתו של האדם הפשוט". קונפוציוס

האנוי רבתי, שבה 5 מיליון תושבים, קיבלה את פנינו עם נחילים של אופנועים, לצד אגמים ומקדשים כמו גם בניינים שנבנו בבנייה צרפתית קולוניאלית אופיינית וצבועים בגוון צהוב חלמון, כבניינים אשר הוכרזו לשימור. העיר משמשת כבירה האדמיניסטרטיבית והפוליטית במדינה. היא הוכרזה לראשונה כבירה בשנת 1010, על ידי, הקיסר לי טאי טו, שהיה הראשון שאיחד את וייטנאם בתום השלטון הסיני. שושלת משמעותית נוספת היא שושלת לה, ששלטה בצפון וייטנאם, מהמאה ה-15 ועד 1788. מקימה, הקיסר לה לוי, היה לוחם ללא חת אשר הוביל את המרד נגד הסינים, שניסו בתקופה זו שוב להשתלט על המדינה.

המיתולוגיה מספרת כי ניצחונו הושג בעזרת החרב שכונתה "רצון השמים". לכבודו, תחנתנו הראשונה בהאנוי הייתה "אגם החרב שהוחזרה", הלא הוא אגם Hoan Kiem. קסם של מקום. לאורך האגם תושבים רבים נהנו מטיול בין ערביים, התעמלות, צילומי חתונה, דוכנים ועוד. בלב האגם מקדש נגוק סון ומגדל הצבים, האחרון קרוי על שמו של אותו צב מיתולוגי מוזהב אשר חטף את חרבו של הקיסר, בזמן שזה שט על האגם, ולקח אותה עמו למצולות. האגדה מספרת כי החרב הוחזרה לאלים ועל כן נקבע שמו של הנהר בהתאם.

מהאגם פנינו אל תאטרון בובות המים, ת'אנג לונג, שהינו תאטרון ווייטנאמי מסורתי ייחודי, באשר מפעילי הבובות עומדים מאחורי מסך ומפעילים באמצעות מוטות במבוק ארוכים, בובות שהמים משמשים להם כבמה. אנחנו מצאנו עניין בעיקר ב- WiFi, ובסמטאות השוק או מחוזות ה'קיפלינג' המזויפים אם תרצו...הלילה לנו במלון Pullman Hanoi הנפלא.

למידע נוסף על טיסות לויטנאם לחצו כאן