יום רביעי, 11 במרץ 2015

יום 10 סיאם ריפ, מקדשי אנגקור

הבוקר נסענו כעשר דקות אל שערי אתר מקדשי אנגקור.
מקורה של המילה "אנגקור" הוא בסנסקריט ומשמעותה - עיר. משמעותה של המילה "וואט" היא מקדש. זהו המקום המטויל ביותר בקמבודיה. בכניסה מצטלמים – עם חיוך של ה- Life (J, ומקבלים תעודה אישית המלווה אותנו למשך היום כולו, ונמצאת בהיכון לביקורת כרטיסים. אנחנו נענו במתחם בעזרת מיניבוסים אך בהחלט ניתן לבצע זאת עם הטוקטוק המקומי, אופנוע הרותם אליו כרכרה קטנה.

אז פעם... בין המאות ה-9 ל-13, היתה פה אימפריה... קמבודיה היא מולדתו העתיקה של העם הקמרי, אשר הגיע לדרגות גבוהות של תרבות ואומנות שבאו לידי ביטוי באזור זה המכונה אנגקור.  

פה באנגקור היו במהלך ההיסטוריה כמה ערי בירה של האימפריה הקְמֶ‏רית. העיר הראשונה נוסדה בשנת 820 לספירה, כאשר המלך הקמרי ג'אוויארמן השני הכריז על עצמו כ"מלך אל" ו"מלך העולם" של קמבודיה. פריחתה של אנגקור הגיעה לשיאה בתור הזהב של האימפריה, כשקמבודיה השתרעה, על פני מרבית שטחי הודו-סין. ואזור אנגקור השתרע על שטח של כ-1,000 קמ"ר, אוכלוסייתו מנתה כ-750,000 נפש והוא היה המתחם העירוני הגדול בעולם. אימפריות קמות ונופלות...בשנת 1431 הגיע קיצה של אנגקור, כאשר כובשים מתאילנד כבשו ובזזו אותה, ותושביה נמלטו ממנה דרומה, לאזור פנום פן.
היום הוקדש לאתר מקדשי אנגקור, המהווים את שרידיה של האימפריה האדירה ההיא. בקומפלקס עשרות מקדשים שונים, הכוללים פסלים, גילופים וציורים שסותתו ביד אומן כמו גם מגדלים ומבנים שונים, שניכרת בהם השפעה מהתרבות ההינדואית והבודהיסטית. אנו ביקרנו בחמישה מקדשים כמתואר בהמשך. היה זה יום חם במיוחד, יחד עם זאת רגלנו לא רפו ועינינו לא עייפו מלראות את המראות. אין זה פלא שאנגקור ואט היה מועמד לזכות בתואר, אחד משבעת פלאי תבל החדשים...אך הוא לא זכה...וזה מפתיע. במהלך היום אייל שיתף אותנו בסיפורים מהמורשת ההינדואית – הברמהיאנה והמהאבהארתה...ולא בכדי. אפיזודות מתוך סיפורים אלו כיכבו חצובות בסלע במקדים אותם ביקרנו. השפעה הודית היתה גם היתה באזור זה, אור לעובדה שחלק מהמתיישבים הראשונים באזור היו הודים, שהביאו עמם את ההינדואיזם. רוצים ללמוד עוד? קטונתי...בוודאי תמצאו חומרים באינטרנט (:

Angkor Thom
פעם היתה כאן עיר גדולה, מוקפת חומה ובה שערי כניסה. בשער הדרומי, ממנו נכנסנו, מצאנו גשר מרשים עם מעקות בהם מפוסלים מצד אחד לוחמי ענק אוחזים בנחש גדול ובצד השני שדים. העיר נבנתה בתקופת שלטונו של המלך ג'ייאווארמן השביעי (1219-1181) כמשכנו של הארמון, היא משתרעת על פני יותר מעשרה קילומטרים רבועים. יש חמישה שערי כניסה לעיר, בגובה 20 מטר כל אחד. ארבעה מהם פונים לארבע רוחות השמים והחמישי הוא שער הניצחון שפונה אף הוא למזרח. מהשער המשכנו עד לכניסה למקדש באיון.

Bayon
באיון, המקדש הרשמי של המלך ג'ייאווארמן השביעי , נמצא בתוך מתחם אנגקור ת'ום וכולל 54 מגדלים נשאים כשכל מגדל מעוטר ב-4 פרצופי ענק מחויכים 216 סה"כ...ספק המלך... ספק בודהה...אחד לכל כיוון. כששוטטנו במקדש הבחנו בכל מקום בחיוכים של המלך-בודהה ...ובחומה החיצונית, במאות דמויות מגולפות הכוללות אלמנטים הינדיים כמו גם בודהיסטים. הפרצופים, המגדלים, גרמי המדרגות, האולמות והחדרים, יוצרים מבוך גדול ומורכב...אך לא הלכנו לאיבוד בתוכו.


Terrace of elephants 
נבנתה בסוף המאה ה-12 על ידי המלך ג'איאוָארמאן השביעי. המרפסת היא חלק מאנגקור ת'ום, וממנה סקר המלך את צבאותיו המנצחים, השבים מהקרב. הפלטפורמה מוגבהת ואורכה כ-350 מטרים, שימשה בעבר כאולם קבלת פנים של המלך. בצד המזרחי נמצאים חיטובי אבן יפהפיים של פילים, הרי בעבר נלחמו ע"ג פילים, שנשאו את הלוחמים כמו גם חניתות וחרבות. הפילים עטורי הניצחון מחזיקים את החדק כלפי מעלה ואוחזים זר שושנים. יש לציין כי אין טעם לעלות על המרפסת, אלא לנוע לאורך חומותיה. בחלק האחרון של המרפסת ניתן לראות גילופים של  ציפור הגארודה. אשר במיתולוגיה ההינדואית משמשת כרכבו של האל וישנו.

מרפסת המלך המצורע
כמו המרפסת הקודמת, גם זו נבנתה בסוף המאה ה-12 ועבודות האומנות בדמות פסלים מחוטבים נמצאים לאורך החומה. השם ניתן לה בשל פסל מן המאה ה-15 שנמצא באתר; הפסל הוא של האל ההינדי יאמה, אל המוות. הפסל נקרא "פסל המלך המצורע" בשל צבעו הדהוי והאזובית שעליו, שהעלו את הדמיון לצרעת, והזכירו אגדה קמבודית על מלך באנגקור שחלה בצרעת. לקמבודים הפסל ידוע כדהארמארג'ה, השם שהיה חרוט בתחתית הפסל.


טה פרום
המקדש נבנה ב-1186 בידי המלך ג'ייאווארמן השביעי לכבוד אמו, החכמה בנשים! ואמנם מקדש זה הפך לימים לאוניברסיטה. המקדש שוכן בתוך צמחיית ג'ונגל סבוכה ואפשר לראות את הטבע בפעולה: שורשים של עצי ענק עתיקים חובקים חלקים ממבנה המקדש ומעטרים את העמודים והאבנים העתיקות, ושורשים קטנים יותר מתפתלים סביב עיטורים המשורטטים על הקירות. פנים המקדש מרתק לא פחות, ובו מבוך של מסדרונות ושל אבנים מתפוררות. בשל העובדה שהמקום מסתורי ומעניין כל כך, הוחלט לקיים בו את סט הצילומים של הסרט "טומב ריידר" (Tomb Raider) בכיכובה של אנג'לינה ג'ולי.


 אנגקור וואט
המקדש המרכזי והגדול ביותר במתחם, נבנה במחצית הראשונה של המאה ה-12 ע"י המלך סוריאוָ‏ארמאן השני, והינו יצירת מופת נעלה של האדריכלות הקמרית. המקדש נבנה לכבוד האל ההינדי וישנו, עמו זוהה המלך וכדי לשמש לבסוף כמקום קבורה למלך. מחוץ יש אגמים בהם משתקף המבנה ויוצר נוף מרהיב. גם במקדש זה מציגה האדריכלות הקמרית את המיתולוגיה ההינדית: המגדלים המרכזיים, מייצגים את הר מֵרו המיתולוגי, משכן האלים, החומות החיצוניות מייצגות את ההרים המקיפים את העולם, והחפיר מייצג את האוקיינוסים שמעבר להם. אנחנו טיפסנו במדרגות ונכנסנו פנימה. השעה היתה שעת בין ערביים, שעה יפה למבנים. 

את הערב קינחנו במלון שלנו, כאשר השף הצרפתי המוכשר, הכין ארוחה כיד המלך, ואם געגועים צבטו בלב של משהו, ניתן היה לטעום גם כדורי פלאפל...בתוך המגוון העשיר, בארוחה ב"סגנון מזנון"...והקינוחים...ללא מילים...קרם ברולה, קרפים, מקצפות ומה לא... 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה