הבוקר נפרדנו מווייטנאם וטסנו לסיאם
ריפ אשר בצפון מערב קמבודיה. בשדה הקטן צעדנו אל הטרמינל ברגל ושם הגשנו בקשה
לויזה. מולנו ישבה סוללה של פקידים אדישים, שהעבירו כל דרכון ודרכון מאחד למשנהו
בשרשרת פעולות, בשעמום אין קץ. הופתענו שלבסוף ההליך היה מהיר יותר מאשר זה שארע
בכניסה לווייטנאם.
באוטובוס שהמתין לנו פגשנו את המדריך המקומי
מיסטר ביסט, שקיבל אותנו באנגלית טובה מאוד, בברכת ברוכים הבאים לקמפו'ציה
(אח"כ סיפר לנו שאנגלית הם לומדים אחד את השני. כל מי שהולך ללמוד מלמד גם את
חבריו), ושמנו פעמנו אל אגם טונלה סאפ (Tonle Sap).
אגם טונלה סאפ מפורסם בשל היותו
פלא אקולוגי עולמי. הוא מחובר לנהר המקונג ובעונה הגשומה, המים זורמים מהנהר אל
האגם ומגדילים את שטחו פי 5 – 6. בעונה היבשה, בה ביקרנו, כיוון הזרימה בנהר
מתהפך והמים מתנקזים חזרה מהאגם לנהר. הצפה מחזורית זו של האגם הופך אותו לבית
גידול מושלם לדגים ו-75 אחוז מהדגים הנאכלים במדינה מגיעים ממנו. האתר הוכרז כשמורה
מוגנת על ידי אונסק"ו.
שטנו לאט בין הכפרים הצפים, חזינו
בבתים אשר על כלונסאות. נדהמתי לראות כיצד חיים האנשים בעוני, שנראה פשוט מחפיר. מקבצי
נדבות בכל גיל פנו מכל עבר פנו אלינו ואפילו במהלך השייט התלוו אלינו ילדים
(בתמונה) שביקשו להתפרנס בכמה מטבעות תוך עשיית מסאג' לנוסעים בספינה.
היה חם...כל כך חם...באמת
חם...התבוננתי באנשים, בילדים ובנשים, בעורם השזוף מהשמש הקופחת, בבקתות העץ
שנראות כצפות על פני המים והתמלאתי חמלה. אך, זו מן הסתם התבוננות של זרה... "לא כל
עשר אצבעותיך יכולות להיות באותו אורך - באותה מידה, אי אפשר לצפות שהכל יהיה מושלם
כל הזמן". קונפוציוס
|
ממלכת קמבודיה
o
מונרכיה חוקתית אשר בראשה המלך נורודום סיאמוני
o
ממשלה דמוקרטית רב מפלגתית
o
בקירוב 15 מיליון תושבים
o
92% מהתושבים הינם קמרים וכך
גם השפה העיקרית הינה קמרית
o
95% בודהיסטים מזרם הטרוודה
o
עיר הבירה פנום פן
|
דגל קמבודיה הוא אדום עם שני פסים
כחולים תוחמים ובמרכז מקדש אנקגור עם 3 צריחיו המסמל את הר מירו שבשמים, משכנם
של האלים
|
לאחר ההפלגה נסענו אל המלון, מעבר חד
מהאגם, ובקתות העץ. המלון שוכן במעין שכונת בתי מלון, מהרשתות המובילות בעולם. אנו
לנו ב-
Le Meridien, מלון מפנק יפהפה, עם בריכה משגעת. ארוחת
ערב ראשונה בקמבודיה אכלנו לצד מופע של הרקדניות השמימיות כהכנה למחר...לא בטוחה
שמישהו בכלל טרח להביט בבמה אלא דווקא הרוב עסקו באכילה ובכוונון המאווררים
העומדים לצדי השולחנות.
רגע עוצר נשימה: אני זוכרת כי שיצאנו
מהמקום וירח מלא בגוון כתום בדיוק זרח בשמים...יפה ממש!
עברנו בעיר וחלקנו יצא אל מתחם הברים,
החנויות והמסאג'ים, אחרים חזרו אל המלון הנפלא. לילה טוב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה